כיצד להפיק מחזה
בקבוצת חובבים
או
מאחורי הקלעים של
"הלילה השנים-עשר"
"תאטרון המבחנה", כתבה שהתפרסמה בעיתון 'המכון'"
קבוצת שחקנים מחפשת במאי:
היתרון הגדול של שחקן חובבן על פני מקצוען, הוא שהאחרון ניגש
למבחנים בעוד הראשון עורך אותם. בספטמבר 2000 התחלנו את התהליך של חיפוש במאי,
ומספר לא קטן שלהם ערך סדנאות היכרות בבית קלור שבמכון וייצמן. הסבלנות משתלמת,
ובנובמבר 2000 מצאנו את שרון בר-זיו שהסכים לביים את הקבוצה העברית.
קבוצת תאטרון מחפשת אולם:
כל הדברים הטובים סופם להיגמר, וגם הצריף המיתולוגי של קבוצת
התאטרון פינה את מקומו לכביש, ומדרשת פיינברג הפכה לאכסניה החדשה שלנו (ולחוג
לצרפתית, סליחה על הרעש).
הקבוצה מתגבשת:
מספר שחקנים חדשים מצטרפים, ובמשך כמה חודשים עבדנו על יסודות,
או במלה אחרת, שיחקנו.
במאי מחפש הצגה:
"הלילה השנים-עשר" היה הבחירה הראשונה של שרון.
האילוצים בבחירת מחזה נובעים מגודל הקבוצה, הרכבה ויכולתה. במקרה שלנו ההתאמה היתה
כמעט "בול", על כמה תפקידים עשינו ליהוק כפול, מה שאומר יותר חזרות אבל
כולם מרוצים. בקריאה ראשונה שייקספיר בתרגום של רפאל אליעז משנת 1960 נשמע
אנאכרוניסטי, בלשון המעטה.
חזרות:
רק כאשר השחקנים מבינים את המחזה, גם הצופים יבינו אותו. את מה
שלוקח לנו הרבה חודשים להבין, להפנים ולהחצין, הצופים יקבלו בשעתיים. ברגע
שמתרגלים למוסיקה של המלים, הטקסט (בהשמטות הכרחיות) נשמע זורם וטבעי. מהקקפוניה
נולדת הרמוניה.
מוסיקה:
שני מוסיקאים צעירים כותבים ליווי מוסיקלי מקורי. חכו ל"סצנת
הכדורגל" בשביל ליפול מהכיסאות המחודשים של אולם ויקס.
להתראות בהצגה!